|
|
|
|
|
כיצד תדע האם יש לך לקות בשמיעה?
לקות בשמיעה יכולה לנבוע מפגיעה בכל אחת מהמערכות הללו:
- ליקוי הולכתי / קונדוקטיבי:
הנוליקוי שמיעה בעל אופי "מכאני" בדומה לליקוי השכיח בראייה. הליקוי נגרם כתוצאהמבעיות שונות באוזן החיצונית, התיכונהכגון: מחלות אוזן חיצונית, שינויים בעור התוף, מחלות אוזן תיכונה על כל מרכיביה, בעיות בתפקוד האוסטכיוס (לינקים למחלות השונות).
הטיפול בירידת השמיעה שנגרמת מליקוי הולכתי לרב נעשה באמצעים רפואיים אולם, במידה והטיפול הרפואי נכשל או כאשר ישנה מניעה ממנו ניתן בד"כ להיעזר במכשיר שמיעה.
להלן, האזור במערכת השמיעה אשר ליקוי באחת מהמערכות בו יגרום לירידה הולכתית בשמיעה.
מחלות אוזן חיצונית : הפרשת יתר של צרומן: זוהי המחלה הנפוצה ביותר. הצרומן הנו שוועה הנוצרת מהפרשת בלוטות חלב וזיעה הנמצאות בתעלת השמע החיצונית. הצטברות הצרומן גורמת לחסימה והפרעה בשמיעה הנקראת "פקק צרומן" בעיקר בתדרים הגבוהים. הטיפול: מומלץ להפחית בניקוי ע"י קיסמי אוזניים ולעשות ניקוי תקופתי ע"י רופא .
דלקות של תעלת השמע החיצונית: מחלות כגון אקזמה ופטריה באוזן (otomycosis). למרות שאין חסימה, הדלקת גורמת לתחושת מלאות ועיבוי ולעיתים לירידה בשמיעה.
נקבים בעור התוף: יכולים להגרם כתוצאה מריבוי דלקות אוזניים או טראומה כגון חבלה, צלילה או החדרת קיסם עמוק מידי. מיקום הנקב מאד משפיע על השמיעה ולכן לא כל נקב יגרום לירידה בשמיעה.
דלקות או שינויים מבניים בעור התוף: דלקת בעור התוף גורמת לעיבוי ולנוקשות של עור התוף אשר יכולה להביא לירידה בשמיעה.
מחלות אוזן תיכונה: דלקות אוזניים (SOM- serous otitis media) – דלקת של רירית חלל האוזן התיכונה, המתבטאת בהצטברות נוזל נסיובי. הדלקת נפוצה בגיל הרך. 76-95% מהאוכלוסייה עד גיל 6 יחוו אפיזודה אחת לפחות של דלקת אוזניים בד"כ ללא כאבים. סיבות אפשריות להצטברות הנוזלים יכולות להיות הפרשת יתר של בלוטות בחלל הטימפנום, בעיה במערכת הספיגה של הדם והלימפה או הפרעה במנגנון האוורור של צינור האוסטכיוס. במקרים קיצוניים בהם המחלה לא מבריאה מעצמה במהירות מספקת וכאשר יש סכנה להתפתחות דלקת אוזן כרונית מורכבת ובעייתית ניתן לעשות צינורית אוורור (ניתוח כפתורים) בו יוצרים חור בעור התוף ומחדירים צינורית אוורור כדי שהחור לא ייסתם. הצינורית לא משנה את המהלך הטבעי של המחלה אלא מונעת את היווצרות הדלקת . טיפול זה אפשרי רק מעל גיל שנתיים.
הפרעה בתפקוד תעלות ע"ש האוסטכיוס: חוסר אוורור כרוני נוצר כבעיה בצינור האוסטכיוס אשר גורמת לתת לחץ בחלל אוזן תיכונה. כתוצאה מכך, עור התוף נשאב פנימה ויכולה להגרם ירידה בשמיעה של עד 25db. מצב ממושך כרוני עלול לגרום להצטברות נוזלים בחלל האוזן התיכונה מכיוון שלא מתבצע ניקוז של הנוזל דרך הצינור. כתוצאה מכך יכולה להגרם דלקת אוזניים (SOM) אשר תגרום לליקוי של עד 40db. ניתן לטפל בחוסר אוורור אצל ילדים ע"י ניפוח בלונים ופעולות פמפום או בליעה תוך סתימת האף.
נזק באחת מעצמות השמע: נזק באחת העצמות (פטיש, סדן או ארכובה) יכול להיות מולד או להגרם במהלך החיים. הפרעות שכיחות כוללות איחוי או קיבוע של עצם הסטפס כמו שקורה במקרים של מחלה אוטוסקלרוזיס, נתק ברצף השרשרת שיכול לנבוע מדלקות כרוניות, כולסטאטומה, פגיעה טראומטית כמו תאונה או חבלה. הטיפול בד"כ כירורגי.
אוטוסקלרוזיס: זוהי מחלה פרוגרסיבית (מתמשכת) אשרנפוצה בגיל המבוגר. כתוצאה מעלייה בתהליך של תאים הורסי העצם, הגוף עושה פיצוי יתרומתחיל לבנות מחדש את התאים. הדבר גורם צמיחת עצם מיותרת באזור של שרשרת עצמותהשמע. כתוצאה מכך, נפגעת יכולת התנועה של שרשת העצמות כיוון שעצם הסטפס נעה פחותולכן גל הקול המגיע לאוזן הפנימית מינמלי .ככל שההסתיידות גוברת , מעבר גל הקולהולך ופוחת. הטיפול במחלה הוא לרב כירורגי . הניתוח נקרא stapedoctomy בו מחליפים את עצם הסטפס בתותבת.
- ליקוי תחושתי עצבי:
ליקוי שמיעה תחושתי עצבי מתייחס לנזק במכניזם הסנסורי באוזן הפנימית. גלי הקול אומנם עוברים בצורה תקינה דרך האוזן החיצונית והתיכונה, אך כתוצאה מנזק עצבי בקוכליאה או אחריה, המידע הקולי לא עובר למוח בצורה תקינה.
הליקוי התחושתי עצבי יכול להגרם מסיבות רבות: זיהומים, מחלות, תרופות וטיפולים כימותרפיים, חשיפה מתמשכת לרעש או פגמים מולדים והזדקנות .
ליקוי זה לרב אינו ניתן לתיקון באמצעים רפואיים היות ונגרם נזק בלתי הפיך לתאי השער באוזן הפנימית. לכן הפתרון היעיל ביותר הוא שיקום שמיעה ע"י שימוש במכשירי שמיעה.
- ליקוי מעורב:
ליקוי בשמיעה המתייחס לנזק הן באוזן חיצונית ותיכונה והן האוזן הפנימית. גלי הקול אינם עוברים בצורה תקינה דרך האוזן החיצונית והתיכונה ובנוסף, כתוצאה מנזק נוסף באוזן הפנימית המידע אינו מגיע כראוי למוח. ירידה מעורבת משלבת ליקוי הולכתי וליקוי תחושתי עצבי.
- ליקוי מרכזי:
הפרעהבעיבוד אודיטורי מרכזי - נגרמת כתוצאה מנזק לעצב השמיעה אולמרכזי השמיעה במוח. גלי הקול מועברים בצורה תקינה דרך שלושת חלקי האוזן, אך עצבהשמיעה אינו מסוגל להעביר את הפולסים החשמליים למוח או שמרכזי השמיעה במוח אינםמקבלים את הפולסים החשמליים בצורה תקינה. ירידת שמיעה מרכזית יכולה להיגרםמפגיעות ראש, מחלות שונות או גידולים.
מכשיר שמיעהבמקרה זה לא מהווה פתרון אולם שימוש במכשיר FM מנטר את הגירוי המילולי מהרעש הסביבתי ובכך מאפשר לאדם לעבד אתהמידע בצורה טובה יותר.
אם כן, הסיבות שיכולות לגרום ללקות שמיעה רבות ומגוונות. להלן סיכום שיאפשר לך להזכר בכולן.
| ירידת שמיעה הולכתית |
ירידת שמיעה עצבית |
| הפרשת יתר של שעווה |
זיהומים, מחלות |
| דלקות בתעלת השמע, בעור התוף ובחלל אוזן תיכונה |
טיפול כימותרפי וטיפול תרופתי |
| נקב בעור התוף |
תורשה |
| דלקות אוזניים כרוניות |
גיל |
| בעיות בתפקיד האוסטכיוס |
חשיפה לרעש (תעשייה, צבא ומוסיקה) |
| אוטוסקלרוזיס (הסתיידות עצמימי השמע) |
ליקוי מולד |
|
|
|
|
|
|
|
|
