שינויים באוזן החיצונית: האפרכסת גדלה, כמות השערות באזור הקונכה (פתח התעלה) מתרבה. בלוטות ההפרשה של הצרומן (שעווה) פוחתות, תפקוד השערות להוצאת הצרומן יורד ולכן התעלה יבשה יותר, מצטברת שם שעווה רבה, ובעקבות כך התעלה הופכת רגישה יותר לטראומות. בנוסף ישנה עלייה גדולה ברגישות תעלת השמע החיצונית במחלות עור (דלקות פטריות וכולה.
שינויים באוזן התיכונה: השינויים הנוצרים באוזן התיכונה מזעריים. עור התוף נעשה דק אך קשוח יותר. במקרים של דלקות פרקים יכולה להיות עלייה בקשיחות המפרקים ועצמימי שמע. בנוסף ישנה התנוונות של שרירי האוזן התיכונה ורצועות החיבור והתגרמות (הסתיידות) של תעלת האוסטכיוס.
שינויים באוזן הפנימית: עם הגיל, קיימת ירידה במספר תאי השיער התחושתיים הן במערכת השמיעה (באיבר על שם קורטי) והן במערכת שיווי המשקל. במערכת השמיעה נפגעים בעיקר תאי השיער החיצוניים באזור הבזלי (אזור התדרים הגבוהים). בנוסף לכך ישנה ירידה במספר תאי עצב השמע של מערכת שיווי המשקל: עוביים יורד והעברה העצבית שלהם פוחתת.
שינויים במערכת השמע המרכזית: ישנה ירידה במספר תאי העצב במוח ובכמות הנורוטרנסמיטורים (חומר כימי המופרש בעת גירוי חושי). כתוצאה מכך נפגעים תפקודים מרכזיים שמיעתיים בגזע המוח ובקליפת המוח הגורמים בין היתר לקשיים בשמיעה דו אוזנית, מיקום צליל במרחב וכו`.
שינויים בהבנה השמיעתית: הבנת הדיבור עם העלייה בגיל הולכת ויורדת, בעיקר בתנאי רעש. הירידה מתחילה מליקוי בתדרים גבוהים מאוד (6-8 קילוהרץ) ממשיכה בתדרים גבוהים (2-4 קילוהרץ) ובהמשך גורמת גם לירידה בתדרי הדיבור.
